בן רחל וחיים-צבי, נולד ביום י"ט בכסלו תרפ"ט (2.12.1928) בעיר דברצ'ין, הונגריה, למשפחה חרדית. הוא למד בבית-ספר עממי ובסיום הכיתה השמינית נסע ללמוד בישיבת שופרון ומשם עבר ללמוד בישיבה אחרת. עם פלישת הנאצים להונגריה עזב את ספסל-הלימודים והוגלה עם משפחתו לעבודות-כפייה במחנה- עבודה. הוא סבל ממחלות שונות שהטביעו עליו חותמן. בשנת 1945, לאחר השחרור מן המחנה, עלה עם אחותו הבכורה ארצה באונייה "וג'ווד" והצטרף מיד לשורות הנוטרים.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב לשירות בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי". זאב השתתף בליווי שיירות לירושלים ולגוש עציון, ובביעור כפרי רוצחים וכנופיות דרומית לרחובות. עמד בסכנות רבות ולבו ניבא לו את קצו הקרוב. בימי חופשתו האחרונה אמר: "הכדור שנועד בשבילי כבר יצא מכתלי בית-החרושת". בצה"ל שירת כאלחוטאי. בקרב ליד נגבה, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), בהגנה על משלט עיבדיס, נפצע מפגז ומת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.